השנים האחרונות אחראיות יותר מתמיד לשינוי מבורך. יותר ויותר נשים תופסות תפקידי מפתח בענף הנדל”ן בישראל, בין אם במסגרת עצמאית ובין אם בתפקידים בכירים בחברות הבנייה והייזום. ענף, שפעם היה נחלתם הבלעדית של המין הגברי. המגמה לא פסחה גם בנדל”ן ברחבי המגזר הכפרי, ודוגמה חיה לכך היא מיכל גלר, אמא לשבעה ילדים, אשר מאתגרת את כל מה שהכרנו על ניהול פרויקטים נדל”ניים.

בעולם שעדיין נשלט על ידי גברים, גלר מצליחה כבר יותר מ-12 שנים להביא תפיסה חדשנית ומיוחדת. החברה שבבעלותה ליוותה למעלה מ-100 פרויקטים ופועלת בכל המרחב הכפרי, מקיסריה ועד לצפון רמת הגולן בואך חרמון.

“ניהול פרויקט מראייה נשית הוא פתרון בעל יתרונות אדירים”, אומרת  גלר, “מבלי לוותר על המקצועיות, כמובן, אבל עם המון רגישות ותפיסה נשית שמבחינה בכך שבית הוא הרבה יותר מארבע קירות ותקרה. מכיר את השיר של אריק איינשטיין, קח לך אישה ובנה לה בית? אצלי זו גרסת המציאות”.

בעבר נחלתם הבלעדית של המין הגברי (צילום: shutterstok)

“לאפיין את הרצוי, לאתר את המצוי, ולייצר קו ברור בין כל המשתנים”
גלר מציינת כי המורכבות שבניהול פרויקט במרחב הכפרי מחייבת יד מכוונת. “מנהל או מנהלת לפרויקט, בראש ובראשונה יש להפנים שאת התהליך הזה צריך לעבור בצמוד להכוונה מקצועית”, היא אומרת, “95% מהמשפחות שליוויתי לאורך השנים התמודדו עם התהליך המורכב הזה לראשונה בחייהם. זוהי סיטואציה שבה פערי ידע וניסיון עלולים לבוא לידי ביטוי בטעויות. על כן, למנהל הפרויקט יש תפקיד חשוב ועליו להגדיר את גבולות הגזרה. לאפיין את הרצוי, לאתר את המצוי, ולייצר קו ברור בין כל המשתנים. בחברה שלי אני מדגישה את זה גם ללקוחות וגם לעובדים. יש לנהל פרויקט בגישה הוליסטית ולהבין כי בניית בית היא שלם הגדול מסך חלקיו”.

“אימהות וזוגיות הן ערך מוסף שמביא לתהליך הזה לא רק את הניסיון והמומחיות שרכשתי אלא גם את ההבנה האמיתית של השימוש העתידי בבית”, אומרת גלר, “עד לרמה של איך לבחור את המגרש המתאים, כמה חדרים יש לתכנן בבית, היכן למקם את אזור ההתכנסות המשפחתי, איך לתכנן נכון את חדרי השינה של הילדים וכיצד נשארים במסגרות התקציב הקיימות. כשהפרויקט יוצא לדרך אני מספקת ללקוחות המון שקט נפשי וכמובן שמדברת עם הקבלנים ואנשי המקצוע בשפתם. הכל בכדי לתרגם את הרצונות של המשפחה מחזון למציאות”.

חלק מקהילה ולא משועבדים לביתסוגיה חשובה נוספת שגלר מציינת בנוגע לבנייה ביישובים כפריים היא הקהילתיות. “משפחה שבונה בית ביישוב כפרי, בין אם מדובר במושב, קיבוץ או יישוב קהילתי, מקימה את ביתה כחלק מקהילה”, היא מסבירה, “הבית הוא עוד נדבך בתהליך ההגירה, שהוא תהליך שמטרתו להפוך את המשפחה לחלק מהקהילה שמקיפה אותה. חשוב שהבית יתאים לצרכים של הדיירים ושלא ישעבד אותם להוצאות ויהפוך למוקד של אכזבות והתמרמרות. המוטו שלי, שאני מקפידה לשנן ללקוחות פעם אחר פעם, הוא שעלייה ברמת החיים זה דבר חשוב, אבל יותר מכך חשובה איכות החיים”.

“קח לך אישה ובנה לה בית? אצלי זו גרסת המציאות”, מיכל גלר (צילום: בית בגולן)

לבנות את הבית ביחד, בלי לפרק את הזוגיות
גלר, שבין שלל הכשרותיה הינה גם מגשרת מוסמכת, מסבירה כי פרויקט מורכב של בניית בית פרטי יכול להציב אתגרים רבים לזוגיות ולדינמיקה בין הצדדים. זהו היבט נוסף שבו ניסיונה כרעייה וכאמא בא לידי ביטוי. 

“מחלוקות ופשרות הן חלק מהחיים וכמובן שהן רלבנטיות לגבי בניית בית”, היא אומרת, “נקודת מבט נשית, שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים הפיננסיים והתכנוניים, יכולה לשמש כגורם מצנן ומפשר. חלק מהתפקיד שלי כמנהלת פרויקטים טמון ביכולת להכניס לתהליך אלמנטים של רוך ורגישות. גם חוש הומור וקלילות לא יזיקו כדי לאפשר לסירה לשוט בבטחה אל החוף”.

“למשל, אני מעבירה הרצאות רבות בתחום הבנייה והיזמות במרחב הכפרי, וכמעט תמיד מתייחסת לכך שבעוד שהמילה ‘בית’ מעוררת אצלנו קונוטציות חיוביות של משפחה וחום, המילים ‘בניית בית’ מתחברות לתחושות שליליות כמו פחדים, חששות וחוסר ביטחון”.

“כמנהלת פרויקטים שמבינה את המשמעות האמיתית של המושג ‘בית’, וכמי שחיה בעצמה בתוך משק תוסס עם בעל מקסים ושבעה ילדים, עליי לשמור על האסוציאציות החיוביות. לשם כך דרושות רמות גבוהות של מקצועיות אך גם הבנה והכלה. עליי לספק למשפחה את מירב השקט הנפשי ולדעת גם לחתוך בבשר החי כשצריך לקבל החלטות”.

“חלק מהתפקיד שלי כמנהלת הוא להכניס רוך ורגישות” (צילום: קשת, ערוץ 12)

קישור למאמר באתר ״הבית״ – https://www.homee.co.il/תהליך-הבנייה/האישה-שבונה-את-הכפר